איך לעזור לילד לשתף פעולה? מהי השפה הנכונה? כלים מעשיים

איך אנחנו יכולות לדבר כדי לעזור לילד שלנו לשתף פעולה?

אז קודם כל - שפה חיובית.

יותר ״כן״, הרבה פחות ״לא״.

ברגע שאנחנו אומרות "לא" על דברים שהילד עושה או רוצה, זה אוטומטית גורם לו להתנגד ולא לשתף פעולה.

את אמירת ״לא״ נשמור למצבים שהילד נמצא בסכנה ולכן נאמר זאת רק כגבול (קשיח כי מדובר בסכנה) על מנת לשמור עליו.

ועדיין יש כללים בבית ובחוץ שאנחנו רוצות שילמדו - ואפשר לומר אותם ב״כן״.

אז איך נעשה נגרום לילד לשתף פעולה?

לדוגמא - הילד קופץ על הספה. במקום לומר ״לא לקפוץ על הספה״ נסו ״אפשר לקפוץ על הפוף״.

במקום לומר ״אי אפשר עכשיו שוקולד״ נסו ״כן, תוכל לקחת שוקולד כשתסיים את ארוחת הערב״.

במקום ״לא לצעוק״ נסו לרדת לגובה העיניים, לדבר בעצמכם בשקט באותו הרגע כדי להוות לו מודלינג (ילדים רואים ילדים עושים) ואז לומר ״בוא נשתמש בקול השקט שלנו״.

אפשרות נוספת לרתום את שיתוף הפעולה של הילד היא שימוש בהומור - ילדים מגיבים להומור טוב יותר מאשר לבקשה או ציווי.

לדוגמא כשהילד זורק עטיפה על הריצפה אפשר לומר בהלצה - ״יוו התבלבלנו, מה הריצפה זה הפח?״

או אם הילד לא רוצה לנעול נעליים אפשר לנעול אותן בעצמכם, ואז הילד יצחק ויכול לומר שהנעל הזאת שלו וכך הוא ישתף פעולה וינעל אותה.

אפשר גם לבקש מהם עזרה - ילדים רוצים להרגיש שייכים, מועילים למקום בו הם גרים.

אנחנו רק צריכים לאפשר להם זאת, לשאול אם אפשר שיוציאו את דברי החלב מהשקיות אחרי הקניות, אם הם יכולים לעזור בלהכין רשימת קניות יחד, להרים את העטיפה מהשטיח ולהראות לנו איפה הפח בבית - להציע לשתף פעולה ביחד.

באמצעות שפה חיובית, הומור ובקשה לעזרה נוכל ליצור מערכת יחסים של חיבור, של הבנה, של הקשבה ופחות של ציווי וציות.

ככה נייצר מערכת יחסים של אהבה, קירבה, הקשבה ונעזור לילד לשתף פעולה.