טיפול דיאדי

״אני צריך לשחק לבד״. כשילד רגיש מאוד מבקש זאת, זה קריאה בשבילנו להיות שם ולהעניק לו זאת. הצורך ב'לבד' שהוא מבקש זאת טעינה לנפש שלו - טעינה הכרחית שתאפשר לו להיות אחר כך עם הסביבה. ברגע שאנחנו לוקחים לו את הלבד הזה הוא יגיע לסביבה לא מווסת, עם צורך רגשי שלא התמלא, ולכן יהיה לו הרבה יותר קשה להשתתף בסיטואציה - כי בפנים הוא בסערת רגשות, בפנים הרגש נמצא במקום אחר. איך נוכל לזהות שילד רגיש מאוד זקוק ללבד ועדיין לא מצליח לומר זאת? • מסרב לשחק עם אח שלו או חברים. • לאחר תסכול או רגש

יום אחד היינו אצל ההורים שלי באשקלון, אמיליה לקחה משחק מסוים ואַלוֹן רצה גם, אבל אמיליה לא רצתה לחלוק אז הוא התחיל לבכות. האוטומט שלנו הוא לפנות לאח הבכור - ״נו תביאי לו גם, קצת את וקצת הוא, תשחקו ביחד, אתם אחים - תוותרי לו.״ אז לא, זה שהיא אחותו הגדולה לא אומר שהיא חייבת לחלוק איתו או לוותר לו. ההפך הוא הנכון. הויתור מתוך כורח מחליש את הביטחון והמקום של הילד – 'לא מכבדים את המקום שלי, 'אין לי מקום'. כשהילד מרגיש שהמקום שלו מעורער הוא ילחם עליו, יכנס למצב הישרדותי ויסרב בכל

הטיפול הדיאדי מציע גישה ייחודית ויעילה לאופן הטיפול, תוך שימת דגש על החשיבות של מערכות יחסים ברווחה הרגשית שלנו. על ידי מעורבות בתהליך המשותף, המשתתפים יכולים לפתוח נתיבים חדשים לחיבור, הבנה וצמיחה. מהו טיפול דיאדי? טיפול דיאדי מושרש ברעיון שמערכות יחסים חיוניות לרווחה רגשית ופסיכולוגית. בהקשר זה, ה"דיאדה" מתייחסת בדרך כלל לשותפות בין ילד לדמות בוגרת – הורה, אפוטרופוס או מטפל. גישה זו מדגישה את חשיבות הקשר בין אנשים אלה ועוזרת לחזק את מערכת היחסים ביניהם באמצעות 'צעידה' בדרך