טיפול באמנות

על מנת לייצר חינוך לעצמאות ולגדל ילדים בטוחים במסוגלותם, אחד האתגרים שלנו כהורים הוא 'לא להתערב' - לא לתקן כאשר הילד טועה, לא לסייע כאשר הילד מתקשה. הרצון לתקן או לסייע מגיע אצלנו ממקום טבעי - ההזדקקות של הילד והסיוע שאנחנו נותנים לו, נותן לנו - כהורים, משמעות. זה האגו ההורי שלנו. יחד עם זאת, על מנת לעודד חינוך לעצמאות עלינו להבין שיותר מהכל, הילד שלנו זקוק לזה שנאמין בו שהוא יכול ומסוגל, שהוא יכול בעצמו למצוא פיתרון למכשול שהוא נתקל בו, ההורה שם רק למשענת ולעצה ואין דבר שהוא

כשהילד או הילדה שלנו נמצאים בסערת רגשות (טנטרום) - וזה לא משנה על מה, הם לא פנויים רגשית. במצב של טנטרום המוח של הילד לא מעבד את המלל שאנחנו מדברים או את החיבוק שאנחנו רוצים לתת. הנפש של הילד עסוקה בלהוציא החוצה את הרגשות שמשתוללים אצלה. אז איך להתמודד עם טנטרום בכל זאת ומה לעשות כשזה קורה? פשוט להיות שם. בשקט, לידו. לא לשבת קרוב מידי - כי אנחנו לא רוצות שהוא ירגיש שפולשים לו למרחב. המרחב שלו 'רגשי' כרגע אז פלישה למרחב האישי שלו היא פלישה לרגש שלו, ללב שלו. אז שיראה את הנוכחו

״היא ישנה עצמאית כל הזמן ופתאום ההרדמה לוקחת שעתיים, היא רוצה רק אותי לידה ולא מוכנה לישון בעצמה.״ ״ההרדמה לוקחת שעה וחצי, אני יודעת שאם אכנס היא תירדם מהר יותר אבל אני לא עושה את זה, כי אני יודעת שהיא יכולה להירדם לבד״. ״אה כן היא גם מצפה לאח חדש, והוא התחיל מסגרת חדשה, האבא בחו״ל בשבועיים האחרונים, אני לא הרגשתי טוב בימים האחרונים. אבל עזבי, איך מסדרים את זה?״ כשהילד שלך מבקש ממך להיות לידו בזמן ההרדמה זה לא אומר שיש לו "עניין" עם השינה. הצורך של הילד בנוכחות שלנו בזמן השינ