העדפה הורית - האם הילד הפסיק לאהוב אותנו? הוא אוהב יותר את ההורה האחר?

הייתה תקופה שבה לאמיליה הייתה העדפה הורית לאבא - היא רצתה רק את ״אבא״.

בזמן האחרון היא שינתה את ההעדפה ההורית - בין היתר כתוצאה מהשינויים ומעבר הדירה, בכל סיטואציה היא רוצה רק אותי אז היא אומרת לי -

״אמא גם פה״, ״אמא תבואי״.

קורה גם לכם? שלילד יש העדפה הורית לאחד מההורים?

איך זה גורם לכם להרגיש שהילד מעדיף את אחד ההורים על פניכם? איך זה מרגיש להורה הפחות מועדף כרגע?

״העדפה הורית״

העדפה הורית אינה נועדה כדי לפגוע באחד מההורים, העדפה הורית היא חלק מההתפתחות שלהם.

העדפה הורית נובעת מצורך, כי הילד זקוק בתקופות מסוימות לאיכויות הספציפיות של אותו הורה.

לדוגמא, בתקופה של מעבר או שינוי, הילד עשוי להעדיף את ההורה שמאופיין ברכות ויכולת הכלה גבוהות יותר. בסיטואציות שבהן הילד זקוק לביטחון (פיזי) אז הוא יכול לגלות העדפה הורית למי שהוא מרגיש שמגן עליו יותר – בהתאם לצורך שיש לו באותו הרגע.

כאן חשוב לזכור, אומנם ילדים פחות מדברים את הדברים, אך הם מרגישים אותנו ויודעים מה יוכלו לקבל מכל אחד מההורים בתקופות מסוימות ולכן נראה זאת דרך ההעדפה ההורית (ההתנהגות) שלהם.

אז כמו שלא נכעס עליהם כשהם לומדים לנעול נעליים, אז גם כאן – העדפה ברגע או תקופה מסוימת מבטאת בחירה – גם בחירה זו היא חלק מהלמידה וההתפתחות שלהם.

אז מה כן נוכל לעשות?

אחד היסודות המרכזיים בגישה המונטסורית הוא תצפית - התבוננות.

אם את ההורה שהילדה לא מעדיפה כרגע, אז תתבונני על עצמך, תתבונני על הסיטואציה, נסי לחשוב עם עצמך - מדוע ההעדפה ההורית של הילד היא להורה השני כרגע? מה היא מקבלת דרכו, למה היא זקוקה כרגע? מה הצורך שלה?

שימי בצד רגשות כמו עלבון, קנאה, עצב – כולם רגשות טבעיים אך אינם רלוונטיים בסיטואציה עם הילד – שההעדפה ההורית שלו אינה  כדי לפגוע, אלא מבטאת את הצורך שלו באותה נקודת זמן.

אז נסי לנשום ולווסת את התגובה כלפי הילד.

נסי לא לנטור טינה, נסי להימנע מאמירות שאנו מכירים כמו - ״אהה עכשיו את כן רוצה לבוא אליי״, ״אצלנו אין דבר כזה רק אבא״, ״את מעליבה אותי״.

נסו גם להימנע מנסיונות "לשחד" באמצעות פרסים ועונשים, זה יוצר התניה ופיתרון רגעי בלבד.

הגיבי באופן אמפתי - ״אני מבינה שאת רוצה את אבא, אבא יחזור מאוחר היום ולכן אני אעשה לך אמבטיה״.

תמיד תזכרי שהילד לא נגדך, הוא בעד עצמו.

יש לו צורך במשהו והוא זקוק למלא אותו.

במקרה שההעדפה ההורית של הילד נמצאת "אצלך" כרגע,

את בטוח מאפשרת זאת אך גם זקוקה לאויר לנשימה.

אז לצד כבוד לילדה חשוב שתזכרי גם לכבד את עצמך ואת הזמן שלך.

לילדה מותר להתאכזב שהורה מסוים מקלח אותה, אנחנו נתמלל לה את מה שמרגישה וניתן מקום לרגש שלה.

אך האכזבה שלה אינה אומרת שאת צריכה לוותר על עצמך.

הילדה צריכה לדעת שיש שני הורים, יש זמן עם אבא ויש זמן עם אמא, ולפעמים אחד מההורים עייף וזקוק להפסקה. זה לא מעיד על האהבה כלפי הילד אבל גם להורה מותר להרגיש.