זה בסדר לטעות - איך מגדלים ילדים בטוחים בעצמם ולא ביקורתיים?

מאפשרים לילד לטעות.

לא לתקן אותם, לא להאשים או להעביר עליהם ביקורת - להגיד להם שזה בסדר לטעות.

כשמעבירים על ילד ביקורת הוא שומע שמקטינים אותו, מה שהוא עשה לא טוב, לא נכון, הוא 'לא יודע', הוא עדיין 'קטן מידי', הוא 'לא מסוגל'.

תחשבו על עצמכם, אם הייתם שומעים דברים כאלה, איזה חשק היה לכם להמשיך לעשות? להמשיך לנסות? אולי גם תאמינו שאתם באמת לא מסוגלים.

אז לא ביקורת - כי זה בסדר לטעות, הרי אם לא נטעה איך נדע במה אנחנו צריכים להשתפר? איך נתמודד עם בעיות והתהליך לפיתרון שלהן, התהליך לצליחת הקושי.

אז כשלילד נשפכים המים מהכוס הוא יודע שהוא לא הצליח, אין צורך לומר לו שעכשיו כל הריצפה רטובה, הוא רואה את זה. הוא כבר מרגיש שלא הצליח, אין צורך להגיד לו.

אפשר פשוט להיות בשקט ולנקות. ואחר כך אפשר לומר שראית כמה התאמץ והשתדל שזה לא יישפך לו ושזה מה שחשוב באמת.

ילדים לא לומדים דרך ביקורת, זה רק מקטין אותם וגורם להם להתרחק מאיתנו. איך הם כן לומדים?

מאיתנו, מודלינג. דרך ההתנהגות שלנו.

אז בואו נהיה האדם שאנחנו רוצים שהילד שלנו יגדל להיות ונגיד להם - זה בסדר לטעות.