איך להגיב כשהילד בוכה? מה הוא אומר לנו באמצעות הבכי ולמה?

היום היינו בגן השעשועים, ותוך כדי שהילדים משחקים שמעתי ילד בוכה. אחד מהילדים קיבל מכה.

האם מנסה להרגיע אותו ואז אחת האימהות אומרת לאמא שילדה נפל, ״הנה בואי קחי את הכדור, תני לו הסחת דעת

רק זה עוזר להם״.

רציתי לומר לה רגע אל תקפצי - 'תני לו לבכות', ואת אמא יקרה - 'פשוט תהיי שם'.

ילדים לומדים את עצמם דרכנו ודרך הסביבה.

הילד קיבל מכה - לילד כואב - הילד בוכה. נכון, באותו רגע כל מה שאנחנו רוצות זה שהכאב יעבור אלינו, שיפסיק לבכות כי קשה לנו שהדבר שהכי יקר לנו כואב.

אך מה עושה הסחת דעת לילד בוכה שקיבל מכה?

מלמדת את הילד שמה שקרה עכשיו זה לא נורא, שצריך לעצור את הבכי, שהבכי לא בסדר, שמה שהוא מרגיש לא טוב, שלא כואב לו.

אז לא - בכי הוא רגש, רגש הוא טוב, בכי הוא טוב, בכי משחרר רגשות.

דמעות שנובעות ממקור רגשי יש בהם מרכיבים שיש בגוף גם בזמן סטרס, וכשהדמעות זולגות הן משחררות את הסטרס שבגוף. לבכי יש משמעות, זה מאפשר לילד בוכה להוציא את כל מה שהוא מרגיש מבפנים, בטח אצל פעוטות שעדיין לא יכולים לבטא את עצמם במילים.

אנחנו רוצים לגדל ילדים שמדברים רגש, שמשתפים אותנו במה שהם חווים ומרגישים, שהם מכירים בבכי כדרך להביע את מה שעובר עליהם, שזאת לא בושה.

אנחנו רוצים לגדל ילדים שכל רגש שהם מרגישים הוא בסדר, הוא לגיטימי.

אז תאמרו לילד בוכה שזה בסדר שהוא בוכה, שהוא יכול לבכות כמה שהוא רק צריך, שאת כאן איתו, שהמכה שקיבל היא באמת כואבת ואנחנו מזדהים עם הכאב שלו.

אם הוא רוצה חיבוק אז אנחנו כאן כדי ללטף ולחבק.

אז איך להגיב כשהילד בוכה?

פשוט להיות. כי זה כל מה שהם צריכים - שנהיה שם.